האמת שכילדה לא הייתי ממש פריקית של בובות. הייתי הרבה יותר מאלו שמטפסות על עצים ועושות גלגלונים על הדשא (יעידו על כך חברותי). אבל מאז חלפו די הרבה שנים ולמדתי לזהות דברים טובים במיוחד כשאני נתקלת בהם.

את נתנאלה גלעדי אני מכירה כבר די הרבה זמן. היא אמנית בובות בלית' מוערכת, המוכרת בכל העולם כ-Natcase1. מסתבר שיש קהילת אספנים וחובבים של הבובות הקטנות עם הראש הגדול, ויש כמה אמנים בעולם המתמחים בסטיילינג שלהן.
כשאני אומרת אמנית אני מתכוונת לכך במלוא מובן המילה – כל בובה מקבלת טיפול אישי הכולל השתלת שיער ועיניים מתאימות, איפור, תספורת, סט בגדים שנתפר במיוחד בשבילה וציוד אישי המיוצר או נרכש בקפידה רבה, תוך תשומת לב לפרטים הקטנים ביותר.

עם התפתחותה בתחום וההתעניינות הרבה סביב הבובות שלה, נוצר אצל נתנאלה צורך באתר, דרכו תוכל למכור ביגוד ואקססוריז לאספנים וגם לפרסם את הבובות שהיא מוכרת. וכאן אני נכנסתי לתמונה.

הקונספט של האתר הוא ילדים אבודים שנתנאלה מוצאת ומוסרת אותם לאימוץ אצל הורה אוהב (אחד האספנים) שישמור עליו ויתן לו ילדות מאושרת. על הילדים האבודים היא שמעה מסבתה עוד כשהיתה ילדה.
האתר נבנה ב-wordpress ועוצב כיומן מסע המונח על שולחן העבודה של נתנאלה, מסביבו אביזרים לאיתור הילדים כמו מפה, מצפן וזכוכית מגדלת.

העבודה על האתר היתה עבורי כניסה לתחום חדש לחלוטין ונהניתי ממנה מאוד. במקביל גם שיכללתי את הידע שלי ב-wordpress. התוצאה לפניכם.

לאתר: www.natcase1.com