המחיר שגובה מאיתנו ריבוי כלי העיצוב

מאת: בן בלומנפלד
פורסם באתר Fast Company ביולי 2018

הקדמה:
זהו מאמר שתירגמתי מאנגלית. בלומנפלד מתאר בדיוק רב את בעיית האינפלציה בכלים הדיגיטלים איתה מתמודדת כיום תעשיית העיצוב. הוא עצמו אינו חף מאינטרסים*, אך מציע מספר עקרונות להתמודדות עם האתגר, שחלקם מתכתבים עם המוצר שפיתחתי בפרויקט הגמר שלי.

המאמר:
״מספר כלי העיצוב הדיגיטלי גדל באופן דרמטי בשנים האחרונות. בעבר שלטו בתעשיה זו מספר חברות גדולות ואיטיות, אך כיום היא כוללת גם חברות סטארט-אפ זריזות, המביאות חדשנות נפלאה למרחב. היתרונות ברורים: יש לנו כלים שנבנו במיוחד עבור עיצוב דיגיטלי. הם חזקים יותר וקלים לשימוש, ואף יקרים פחות מהמודלים הקודמים. מה שהופך את עבודת המעצבים לנגישה יותר.

הריבוי והעושר של כלי העיצוב בהחלט מענג, אך מביא איתו גם כמה בעיות:
1. בחירת הכלי הנכון - עם כל כך הרבה כלים, קשה לבחור את הכלי הנכון עבור עבודה. כאשר מעצבים אפליקציה כדאי לעבוד עם סקאצ׳? פריימר? פיגמה? אדובי XD? איך מחליטים איזה כלי עדיף לעומת האחרים?
2. עבודה בצוותים - אפילו צוותים קטנים עשויים לכלול מעצבים המשתמשים בכלים שונים למשימות דומות. זה עלול להקשות על התקשורת בתוך הצוות, להוביל לעבודה כפולה ולייצר תהליך איטי ומתסכל. דמיינו צוות של חמישה מעצבים, שבו כמה חברים משתמשים בפיגמה ואחרים ממשיכים להשתמש באילוסטרטור. כיצד שומרים את הקבצים? איך משתפים פעולה כשצריך לעבור כל הזמן בין שני הכלים?
3. מעבר בין כלים - חלק מהכלים החדשים נוצרו כדי לענות על משימות ספציפיות בתהליך עבודה. זה מחייב ניידות בין סביבות עבודה שונות, גוזל זמן ומוביל לתסכול כשהמעברים אינם חלקים.
4. עקומות למידה - במציאות בה כלים חדשים יוצאים כל הזמן לשוק, וכלים קיימים מתעדכנים בתדירות הולכת וגדלה, נגררים המעצבים למירוץ אינסופי לעדכון ארגז הכלים שלהם. זה גוזל זמן יקר ובא על חשבון פיתוח רעיונות, הבאת עבודה חדשה, ועוד.

עקרונות מנחים לפיתוח כלי עיצוב
כדי להתמודד עם מערכת אתגרים חדשה זו, אני מאמין שעל מפתחי הכלים לאמץ מערכת עקרונות שלא רק תשפר את הכלים שלהם, אלא את כל האקוסיסטם של כלי העיצוב, כך שתהפוך אחידה, נגישה וחזקה יותר. סביר להניח שחברות שיאמצו עקרונות אלו ישפרו גם את שורת הרווח, מכיוון שזה יגרום ליותר אנשים לבחור לעבוד עם הכלים שלהן. העקרונות שאני ממליץ כוללים:

שיתוף פעולה קיצוני בין חברות פיתוח כלים
“Proprietary file format” היה בעבר אחת הדרכים למנוע מהמתחרים להעתיק את הכלי שפיתחת. אבל כלי העיצוב הדיגיטלי של העתיד יכולים לבדל עצמם על ידי ביצועים מעולים, שיפור תהליך העבודה ועוד. משמעות הדבר היא שיצרני הכלים צריכים לאפשר למעצבים לעבור ולצאת מהכלים שלהם לכלים אחרים בצורה חלקה ככל האפשר. יש כבר כמה דוגמאות פשוטות כמו היכולת לייבא קבצי סקצ׳ לפריימר ולפיגמה, כך שניתן לעבור מעיצוב ויזואלי לפרוטוטייפינג בקלות. אבל צריך שעוד יצרני כלים יאפשרו למעצבים לעבור ולצאת מהכלים שלהם בפשטות.

פישוט עקומת הלימוד
אם רוצים לאפשר לאנשים בכל מקום ליצור מוצרים ולתקשר רעיונות, יש לצמצם דרמטית את עקומת הלמידה של התוכנה. זה לא אומר להפוך את הכלים לפחות חזקים, אלא לייצר חווית אונבורדינג פשוטה, לייצר קהילות תמיכה שקל להגיע אליהן, לבנות פלטפורמות ומדריכי למידה שוטפים ויעילים, שיהיו נגישים גם לאוכלוסיית הלא מעצבים. אם נפשט את עקומת הלמידה של כלי העיצוב, נקבל רעיונות שמגיעים ממערכת רחבה יותר של אנשים ורעיונות, שבדרך כלל מובילה לפתרונות טובים יותר. מה שמוביל אותי לעיקרון הבא:

להרחיב את המעגל
לאחר שמפשטים את השימוש של מעצבים בתוכנה, צריכים יצרני הכלים להרחיב את המעגל גם למשווקים, מהנדסים, אנשי מכירות ומנכ"לים. ככל שיוכלו לתת משוב, לייצר פרוטוטייפ או לתקשר רעיון, כך יהיו מעורבים יותר בתהליך היצירה ובתוצאה הסופית. יתכן והמשמעות היא לעשות פרוטוטייפים יותר פשוטים לעיבוד עבור לא מעצבים, וכך להקל על מנכ"לים ומובילים נוספים לקחת חלק בתהליך פיתוח מוצרים ברחבי הארגון, או לסייע למהנדסים לבנות מוצרים.
הרחבת המעגל דורשת ממעצבים לשתף את הצוותים בתתהליך היצירה באופן יותר שיטתי. אך כאשר זה יקרה, יכנסו יותר אנשים לתהליך היצירה, ותהיה אפשרות לייצר מוצרים טובים יותר ולעזור ליותר אנשים להשתמש בעיצוב כדי לשפר את העולם.

עיצוב עבור העתיד
המוצרים והחוויות של עשר השנים הבאות יהיו שונים בתכלית מהמוצרים והשירותים של היום. עם AR ו-VR, חוויות און-ליין ואוף ליין, Connected Devices ודאטה שנאסף ממשתמשים, צריכים כלי העיצוב להיות גמישים ולאפשר למעצבים לחזות ולעצב את העתיד. לדוגמה, השקענו בפריימר בגלל התמקדותה בתשתית מבוססת קוד המאפשרת לה לשמש פרוטוטייפים מורכבים כמו חוויות AR ו- VR. בדומה, הגישה מבוססת האינטרנט של פיגמה מאפשרת לחבר כלי עיצוב למוצרים אחרים בדרכים שצוות פיגמה עדיין לא מדמיין. אם אנו מפתחים כלי עיצוב, עלינו להטמיע את הגמישות כדי לעזור לאנשים לעצב את העתיד.

חיבור עיצוב והנדסה
שלא כמו האקוסיסטם של עולם הגיימינג, בו מעצבים ומהנדסים משתפים הרבה פעולה. בדרך כלל מעצבים ומפתחים אינם חולקים תהליכי עבודה. הדבר מוביל לעבודה ידנית רבה במעבר בין עיצוב לפיתוח, לבעיות תקשורת ולתהליך ארוך שמוליד מוצרים נחותים. ככל שיותר כלי תכנון ופיתוח יסגרו את הפער ויסייעו למעצבים ומהנדסים לשתף פעולה במרחבים וירטואליים דומים, כך יהיה קל יותר לבנות מוצרים ושירותים איכותיים.

הביאו את המהפכה
אם מסתכלים קדימה, לא מסתמנת האטה בפיתוח כלים חדשים. חלק מהם יצליחו להפוך לסטנדרט ואילו אחרים יכשלו או יטמעו בחברות גדולות. אך אם יצרני כלים נוספים יאמצו את העקרונות המנחים האלו, נוכל לסייע לאנשים רבים יותר לייצר מוצרים שיפתרו את האתגרים הגדולים ביותר שלנו בעולם.״

*מכיוון שקרן שלו מושקעת באחד הכלים המוזכרים במאמר.

סדר טיפוגרפי

בשנתיים האחרונות למדתי לתואר שני בניהול עיצוב בבצלאל. כל אחד מהסטודנטים הגיע ללימודים מרקע שונה: עיצוב תעשייתי, תקשורת חזותית, עיצוב נעליים, אנימציה, משפטים, כלכלה, תכנות ואפילו טייס. מכיוון שרוב ההגשות כללו מצגות, מצאנו את עצמנו עסוקים בשכלול היכולות שלנו בתחום. בין השיעורים או בשיחות טלפון, עלו אותן שאלות שוב ושוב ורובן היו קשורות בטיפוגרפיה.
במעגלים מקצועיים של מעצבים גרפים מתקיים שיח עשיר ומעמיק על פונטים, ריווחים, משקלים וסריפים. אבל מחוץ למעגלים האלו, לא תמיד מובן איך מתמודדים עם טיפוגרפיה ולמה עיצוב מסוים מתאים דווקא עם פונט כזה ולא אחר. אז החלטתי לרכז פה מידע שיכול לגשר על הפערים ולשמש בעיקר את אלו שאינם מהתחום.

מהי טיפוגרפיה?
טיפוגרפיה היא האמנות והטכניקה של סידור ועיצוב טקסט. זו ההבעה הוויזואלית של רעיונות מילוליים. אחד הדברים שעשו לי סדר זו ההקבלה לדיבור: בעת דיבור אנו מתאימים את הטון, הווליום והקצב לתוכן ולהקשר של דברינו. כך גם בהצגה ויזואלית של טקסט – נרצה שהאופן בו הוא יופיע, יותאם לתוכן ולהקשר. ככל שמבינים ושולטים יותר בטיפוגרפיה כך אפשר להשתכלל ולהיות וירטואוזים, ממש כמו השימוש ששחקנים עושים בקול שלהם.

איך התפתחו הפונטים השונים?
המצאת מכונת הדפוס המודרנית על ידי יוהאן גוטנברג באמצע המאה ה-15 הייתה יריית הפתיחה להתפתחות הטיפוגרפית, מכיוון שעד אז הדרך הכמעט יחידה לשכפל טקסטים הייתה העתקתם ביד. הסרטון הזה מספר בטכניקה של Stop Motion על התהליך מגוטנברג ועד 2013.

ככה זה התחיל: אותיות מתכת בכתב ראי שסודרו במסילות באופן ידני, עליהן נמרח צבע ועליו הונח נייר. ההדפסה נעשתה בעזרת מכבש או גלגלת שהצמיד את הנייר לאותיות.

מי מעצב פונטים?
יש מעצבים שנקראים טיפוגרפים העוסקים בפיתוח פונטים. זהו תחום שדורש הרבה תשוקה, דקדקנות וסבלנות. בהרצאה My life in typefaces של מתיו קרטר ב-TED, הוא מדבר על הקשר בין עיצוב פונטים להתפתחות הטכנולוגיה ונותן הצצה לתהליכי עבודה שלו לאורך השנים.

איך משיגים פונטים בחינם?
בעידן הדיגיטלי בו אנו חיים אפשר למצוא הרבה פונטים חינמיים ברשת, הנה שני מקורות מצוינים:
1. האתר פונטים בעברית בחינם מרכז כל הפונטים החינמים בעברית ומאפשר הורדה שלהם למחשב.
2. חברת גוגל החליטה שכחלק מהכלים שהיא מספקת (בתמורה לשליטה על העולם וקריאה רציפה של המחשבות שלנו) חשוב לה להנגיש לציבור הרחב פונטים איכותיים ויצרה את גוגל פונטס. האתר כולל פונטים בשפות שונות וגם בעברית. ניתן להטמיע אותם באתרים ללא צורך בהורדה אל המחשב, או להוריד ולהתקין על המחשב כדי להשתמש בהם בתוכנות אדובי או אופיס למשל.

איך משיגים פונטים בתשלום?
למזלנו יש לא מעט טיפוגרפים מעולים בישראל. אני מאוד אוהבת את הפונטים של אאא. זו קבוצה של מעצבים עצמאים שמגדירים את העשיה שלהם כ״במה המסורה כולה לאותיות, לפונטים ולטיפוגרפיה עברית מקורית ואיכותית״. אני אוהבת לשוטט באתר שלהם כדי להעמיק את הידע וגם כדי לקבל השראה ולראות המון דברים יפים ויחודיים שאפשר לעשות עם טיפוגרפיה.

איך יודעים באיזה פונט כדאי להשתמש?
בחירה נכונה של פונטים דורשת ניסיון, ידע מצטבר, ובטחון שנבנה עם הזמן. אבל אני יכולה לתת טיפ טוב לאלו שאינם מעצבים גרפים: לכו על בטוח ותשתמשו בפונטים קלאסים.

איך משנים את הריווחים בין אות לאות?
בתוכנות גרפיות מקצועיות אפשר (וחשוב!) לשלוט בריווחים בין האותיות וגם בין השורות כדי לייצר זרימה נעימה וחללים לבנים נכונים. בא לכם להתנסות? המשימה היחידה באתר הזה היא לתקן את הריווחים.

״We read way way way more than we ever did״
זהו ציטוט מתוך הסרטון Putting Back the Face into Typeface בו מדבר הטיפוגרף אריק ספיקרמן על עבודתו. הוא מסב את תשומת ליבנו לעובדה שבעידן הנוכחי אנו קוראים הרבה יותר מאי פעם. תחשבו רגע כמה כתבות, פוסטים, הודעות ומיילים אתם קוראים ביום. הפונטים שספיקרמן עיצב נמצאים בשימוש בכל סטודיו, והוא מרגיש שכך יש לו השפעה על מספר עצום של אנשים. יש לו גם תאוריה די קונספירטיבית שמסבירה למה הטפסים הממשלתיים כה קשים לקריאה ומילוי: מדינות לא רוצות עיצוב טוב, כי זה יגרום לאנשים להבין. ואנשים שמבינים רוצים לשנות דברים ולא הולכים כמו עדר, הם לוקחים בעצמם החלטות וחולקים על דפוסי חשיבה והתנהלות קיימים. אני נוטה לחשוב שלפחות בישראל זה נובע בעיקר מחוסר תשומת לב ורשלנות.

ולקינוח הסרטון הזה שמראה את כוחה של הטיפוגרפיה לייצר אמירה גם במרחבים הציבוריים.

הסתגלות לשינויים טכנולוגים בעולם העבודה

בפרויקט הגמר בתואר השני בבצלאל חקרתי את השינויים הדרמטים המתחוללים בעולם העבודה. בדקתי כיצד ניתן לשפר את יכולתם של מעצבים לאמץ טכנולוגיות, לרכוש מיומנויות עבודה ולהסתגל לשינויים, כך שיישארו רלוונטיים בשוק העבודה המשתנה.

וקצת יותר בפירוט:
עולם העבודה מתפרק בשנים האחרונות ולובש צורה חדשה. העבודה אינה נתפשת עוד כמקום שהולכים אליו אלא כאוסף משימות שמבצעים יחידים מכל מקום בעולם ובכל שעה. הירידה ביציבות התעסוקתית והפיתוח המואץ של כלים דיגיטליים, מחייבים אנשים ללמוד ולהטמיע כלים חדשים באופן תדיר כדי לשמר את ערכם בשוק העבודה.

פרויקט זה מתמקד בעובדים בשדה העיצוב, המדגימים מקרה קיצון של צורך בהסתגלות מהירה ומתמשכת לשינויים טכנולוגיים, ובוחן באמצעות שדה זה דרכים לשיפור יכולתם של עובדים להתעדכן בכלים חדשים וללמוד מיומנויות.

מהמחקר עולה כי בתקופה של שינויים מהירים, יכולת ההסתגלות עולה בחשיבותה על הניסיון המקצועי. בעולם העבודה החדש, בו מתמוססות היררכיות והגדרות תפקידים, קיים יתרון לאנשים מרובי מיומנויות, והאחריות ללמידה מוטלת בעיקר על כתפיהם של היחידים. אך בשל עומס הכלים והשינויים התכופים, מעצבים בדרך כלל אינם מעוניינים לדעת לעומק תכנות נוספות, אלא מחפשים פתרונות מידיים למשימות עיצוב. באופן תיאורטי ניתן ללמוד הכל לבד ברשת, אך למעשה חסרה לרבים מהם, ובמיוחד לעצמאים, מעטפת חברתית המסייעת בתהליך.

תובנות המחקר הובילו לפיתוח אתר JusTask, המתאים כלי ייעודי למשימת עיצוב, ומאפשר למעצבים עצמאים לאתֵר וללמוד כלים חדשים, תוך הרחבת המעגל החברתי-מקצועי שלהם. האתר פותח עבור מעצבים עצמאים, אך נוכח הגידול באחוז העצמאים וריבוי הכלים הדיגיטליים בכל תחומי התעסוקה, ניתן ליישם את המודל לפיו בנוי האתר, כך שישמש אנשים ממקצועות נוספים.

לקריאת העבודה הכתובה
לצפיה בסרטון שמציג את המוצר שפיתחתי בעקבות המחקר

הנחיית הפרויקט: מיכל איתן


פרוטוטייפ שנערך בהשתתפות 8 מעצבים בו בדקתי מה ערכו של שיתוף ידע אודות כלי עבודה.

פרוטוטייפ נייר

את הטלפון החמוד הזה עשתה יערה בגיל שבע. הוא עזר לי להבין עד כמה פרוטוטייפ מנייר יכול לעזור לאפיין ולעבור משלב המוצר לשלב העיצוב. לפרוטוטייפ מנייר מותר להיות ראשוני, לא גמור, ילדותי, משחקי, ניסיוני ועקום.
ולמאמר הזה קוראים Filling the gap between Research and Prototype והוא מסביר על הפער בין מחקר ליישום, ומציע שלבים שיכולים לגשר על הפער.

סטוריטלינג

רוב הפרויקטים בלימודים נעשו בקבוצות עבודה, אני הקפדתי להיות זו שמעצבת את המצגות. הערך של מצגות אסטרטגיות שמראות תהליך חשיבה מעמיק הוא עצום. סטוריטלינג היא מילה קצת שחוקה בימים אלו, אבל זה רק בגלל שהצורך בסטוריטלינג טוב במציאות המהירה והדיגיטלית בה אנו חיים עולה בקצב מסחרר.

פרויקט גמר

הפרויקט המסכם שלי במחלקה לעיצוב תעשייתי בבצלאל, עוסק בשינויים הטכנולוגים המהירים משפיעים על עולם העבודה, ומחייבים אנשים לפתח מיומנויות הסתגלות ולמידה מתמדת. זו תמונה מתוך הגשת האמצע שהציגה את החלק המחקרי של הפרויקט.