סדר טיפוגרפי

בשנתיים האחרונות למדתי לתואר שני בניהול עיצוב בבצלאל. כל אחד מהסטודנטים הגיע ללימודים מרקע שונה: עיצוב תעשייתי, תקשורת חזותית, עיצוב נעליים, אנימציה, משפטים, כלכלה, תכנות ואפילו טייס. מכיוון שרוב ההגשות כללו מצגות, מצאנו את עצמנו עסוקים בשכלול היכולות שלנו בתחום. בין השיעורים או בשיחות טלפון, עלו אותן שאלות שוב ושוב ורובן היו קשורות בטיפוגרפיה.
במעגלים מקצועיים של מעצבים גרפים מתקיים שיח עשיר ומעמיק על פונטים, ריווחים, משקלים וסריפים. אבל מחוץ למעגלים האלו, לא תמיד מובן איך מתמודדים עם טיפוגרפיה ולמה עיצוב מסוים מתאים דווקא עם פונט כזה ולא אחר. אז החלטתי לרכז פה מידע שיכול לגשר על הפערים ולשמש בעיקר את אלו שאינם מהתחום.

מהי טיפוגרפיה?
טיפוגרפיה היא האמנות והטכניקה של סידור ועיצוב טקסט. זו ההבעה הוויזואלית של רעיונות מילוליים. אחד הדברים שעשו לי סדר זו ההקבלה לדיבור: בעת דיבור אנו מתאימים את הטון, הווליום והקצב לתוכן ולהקשר של דברינו. כך גם בהצגה ויזואלית של טקסט – נרצה שהאופן בו הוא יופיע, יותאם לתוכן ולהקשר. ככל שמבינים ושולטים יותר בטיפוגרפיה כך אפשר להשתכלל ולהיות וירטואוזים, ממש כמו השימוש ששחקנים עושים בקול שלהם.

איך התפתחו הפונטים השונים?
המצאת מכונת הדפוס המודרנית על ידי יוהאן גוטנברג באמצע המאה ה-15 הייתה יריית הפתיחה להתפתחות הטיפוגרפית, מכיוון שעד אז הדרך הכמעט יחידה לשכפל טקסטים הייתה העתקתם ביד. הסרטון הזה מספר בטכניקה של Stop Motion על התהליך מגוטנברג ועד 2013.

ככה זה התחיל: אותיות מתכת בכתב ראי שסודרו במסילות באופן ידני, עליהן נמרח צבע ועליו הונח נייר. ההדפסה נעשתה בעזרת מכבש או גלגלת שהצמיד את הנייר לאותיות.

מי מעצב פונטים?
יש מעצבים שנקראים טיפוגרפים העוסקים בפיתוח פונטים. זהו תחום שדורש הרבה תשוקה, דקדקנות וסבלנות. בהרצאה My life in typefaces של מתיו קרטר ב-TED, הוא מדבר על הקשר בין עיצוב פונטים להתפתחות הטכנולוגיה ונותן הצצה לתהליכי עבודה שלו לאורך השנים.

איך משיגים פונטים בחינם?
בעידן הדיגיטלי בו אנו חיים אפשר למצוא הרבה פונטים חינמיים ברשת, הנה שני מקורות מצוינים:
1. האתר פונטים בעברית בחינם מרכז כל הפונטים החינמים בעברית ומאפשר הורדה שלהם למחשב.
2. חברת גוגל החליטה שכחלק מהכלים שהיא מספקת (בתמורה לשליטה על העולם וקריאה רציפה של המחשבות שלנו) חשוב לה להנגיש לציבור הרחב פונטים איכותיים ויצרה את גוגל פונטס. האתר כולל פונטים בשפות שונות וגם בעברית. ניתן להטמיע אותם באתרים ללא צורך בהורדה אל המחשב, או להוריד ולהתקין על המחשב כדי להשתמש בהם בתוכנות אדובי או אופיס למשל.

איך משיגים פונטים בתשלום?
למזלנו יש לא מעט טיפוגרפים מעולים בישראל. אני מאוד אוהבת את הפונטים של אאא. זו קבוצה של מעצבים עצמאים שמגדירים את העשיה שלהם כ״במה המסורה כולה לאותיות, לפונטים ולטיפוגרפיה עברית מקורית ואיכותית״. אני אוהבת לשוטט באתר שלהם כדי להעמיק את הידע וגם כדי לקבל השראה ולראות המון דברים יפים ויחודיים שאפשר לעשות עם טיפוגרפיה.

איך יודעים באיזה פונט כדאי להשתמש?
בחירה נכונה של פונטים דורשת ניסיון, ידע מצטבר, ובטחון שנבנה עם הזמן. אבל אני יכולה לתת טיפ טוב לאלו שאינם מעצבים גרפים: לכו על בטוח ותשתמשו בפונטים קלאסים.

איך משנים את הריווחים בין אות לאות?
בתוכנות גרפיות מקצועיות אפשר (וחשוב!) לשלוט בריווחים בין האותיות וגם בין השורות כדי לייצר זרימה נעימה וחללים לבנים נכונים. בא לכם להתנסות? המשימה היחידה באתר הזה היא לתקן את הריווחים.

״We read way way way more than we ever did״
זהו ציטוט מתוך הסרטון Putting Back the Face into Typeface בו מדבר הטיפוגרף אריק ספיקרמן על עבודתו. הוא מסב את תשומת ליבנו לעובדה שבעידן הנוכחי אנו קוראים הרבה יותר מאי פעם. תחשבו רגע כמה כתבות, פוסטים, הודעות ומיילים אתם קוראים ביום. הפונטים שספיקרמן עיצב נמצאים בשימוש בכל סטודיו, והוא מרגיש שכך יש לו השפעה על מספר עצום של אנשים. יש לו גם תאוריה די קונספירטיבית שמסבירה למה הטפסים הממשלתיים כה קשים לקריאה ומילוי: מדינות לא רוצות עיצוב טוב, כי זה יגרום לאנשים להבין. ואנשים שמבינים רוצים לשנות דברים ולא הולכים כמו עדר, הם לוקחים בעצמם החלטות וחולקים על דפוסי חשיבה והתנהלות קיימים. אני נוטה לחשוב שלפחות בישראל זה נובע בעיקר מחוסר תשומת לב ורשלנות.

ולקינוח הסרטון הזה שמראה את כוחה של הטיפוגרפיה לייצר אמירה גם במרחבים הציבוריים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>